טיפול בקשיי התארגנות הינו טיפול משולב. הוא מתחשב הן בדיבור הפנימי המלווה אנשים עם קשיים בהתארגנות, והן בהקניית כלים מעשיים וישימים כדי לייעל תהליכי התארגנות.

שלב ראשון – פיתוח מודעות

  1. פיתוח מודעות לקיומו של סינדרום האנדרלמוסיה הגורם לקשיים בהתארגנות.
  1. פיתוח מודעות לבסיס הנוירו – פיזיולוגי של הסינדרום.
  1. פיתוח מודעות לתחומי תפקוד בחיי המטופל בהם סינדרום אנדרלמוסיה בא לידי ביטוי.
  1. פיתוח מודעות ומתן לגיטימציה למחיר הרגשי הכבד של סינדרום האנדרלמוסיה.
  1. פיתוח מודעות למגוון כלים יעילים לטיפול בסינדרום.

 

שלב שני – צמצום חרדות ורגשי אשמה

  1. 'הצפת' רגשות האשמה והחרדות הנלוות להתמודדות היומיומית עם הקשיים ביחסיו עם עצמו ועם הסובבים אותו.
  1. הזמנה להתמקדות ולהקשבה עמוקה לגופו כדי לזהות את המקומות שבהם החרדות ורגשות האשמה צבורים.
  1. הזמנה לתהליך עומק של אי. אם. די. אר. כדי להציף את החרדה והמחשבות הטורדניות  ולהפחית את עוצמתן עד סילוקן.

 

שלב שלישי – זיהוי מרכיבי הקושי

  1. זיהוי המרחבים בהם הקשיים התפקודיים באים לידי ביטוי.
  1. זיהוי עוצמות הקשיים לפי רצף, וזאת באמצעות שאלוני קשב כדוגמת שאלון בראון, קונורס או צ'סנר.
  1. הגדרה אופרטיבית של התחומים המצריכים בניית "תכנית התערבות" (= תוכנית אישית).

 

שלב רביעי – בניית תוכנית אישית

  1. בניית תוכנית התערבות מותאמת לפרופיל הקשיים והחוזקות האישי של המטופל  ומותאמת לסביבה הלימודית, חברתית ומשפחתית בה הוא נמצא ומתפקד.
  1. הקניית מגוון כלים לארגון המרחב הפיזי, כגון:
  • ארגון ציוד אישי בתיקים, ארנקים ועוד.
  • ארגון הבית: חדר המגורים, מרחבים משפחתיים משותפים של הבית, סביבת העבודה וכד'.
  • ארגון ניירת : אצל תלמידים – ספרים, מחברות, קלסרים, כלי כתיבה. אצל מבוגרים – מכתבים, חשבונות , חשבוניות.
  1. הקניית מגוון כלים לארגון מרחב הזמן, הגדרת מטרות לטווח קצר ולטווח ארוך, יצירת סדרי עדיפויות.

 

שלב חמישי – יישום התוכנית האישית, בקרה וארגון מחדש

בשלב זה מוזמן המטופל לייצר זמנים לתכנון הזמן בצורה המותאמת  לקצב ולסגנון ההתנהלות האישי שלו. הוא מוזמן ליישם טכניקות וכלים לארגון המרחב הפיזי שלו הכוללים טיפים קטנים לשמירה וניהול חפצים חיוניים כגון : מפתחות, פלאפונים  ועוד

כל התהליך מלווה בהנמכת ציפיות דרמטית כדי להתמודד עם הדיבור הפנימי של : "הכל או לא כלום " . המסר המרכזי הוא : גם אם ביצעת 20% או 30% מהמטלות זה וודאי הרבה יותר טוב מלא כלום.

כמו כן התהליך מזמין את המטופל לא לפחד לייצר את החזון שלו תוך כדי בניית השלבים הספציפיים בדרך להגשמתו.

המטופל מוזמן להתבונן לקושי בעיניים, לדעת שאין פתרון קסם ובכל שלב חשוב לערוך בקרה וארגון מחדש של הדרכים שנבחרו ובכל פעם  לייצור דרכים חדשות בהתאם לשינויים שנוצרו בדרך.

והעיקר לא לפחד כלל כי מרחב האפשרויות הוא אינסופי כמעט כמו הבלגן.