התגובה האוטומטית לקושי: כאב, חולשה,פחד או חרדה היא היציאה למלחמת חורמה בקושי ,בכאב, בחולשה וכו'.

התגובה הזו מבטאת את הקושי לקבל את הקושי…

התגובה האוטומטית הזו מבטאת את החרדה של היחיד להיות בעמדה של חולשה ביחס לחברה הסובבת אותו. היא מבטאת את הקושי של החברה להכיל חולשה או קשיים באשר הם ולהכיל את חבריה המתקשים או החלשים.

החברה באשר היא מעדיפה להצניע קשיים וחולשות ולהבליט כוחות והצלחות. זהו בעצם סוד הישרדותה של חברה באשר היא.

השאיפה למצוינות מאפשרת לחברה להביא לידי ביטוי את היכולות, הכוחות והעוצמות של כל אחד מחבריה ,

אך האם הדבר מחייב התכחשות לקושי, התעלמות מעצם קיומו, או כמו במקרים רבים יציאה למלחמת חורמה בקושי וניסיונות לקעקע את עצם קיומו?

האם לא ניתן לפרוץ את מעגל האימה של ההתכחשות לקושי בדרך למימוש היכולות? האם לא ניתן לממש את היכולות הנפלאות שיש לכל אחד תוך כדי התיידדות עם הקושי?

ההתכחשות לקושי לא מאפשרת לאדם לקבל את עצמו כפי שהוא באמת ומכריחה אותו לנהל מלחמה נגד עצמו ונגד הקשיים והחולשות שהם חלק אינטגראלי מהמבנה הבסיסי של האדם באשר הוא,מה שאנחנו קוראים חולשות אנושיות, ובאופן אוטומטי אנחנו מקשרים את החולשות הללו במלחמה אינסופית שעלינו לנהל עם עצמנו.

אינני טוענת שעלינו להתמכר לקושי ולחולשה ולהיבלע על ידם,  האם לא ניתן לממש את מלוא הפוטנציאל האנושי תוך כדי קבלה והתייחסות סלחנית לקשיים שהם חלק בלתי נפרד מהאישיות של כל אחד מאיתנו?

זוהי אולי שאלה פילוסופית למדי אך יש לה השלכות אדירות בחיים האינטימיים של  כל אחד מחברי החברה וכמובן לחברה כישות עצמית.

להסתכל לקושי בעיניים ולא לפחד כלל

הנטייה הטבעית של כולנו היא לברוח מהקושי להתכחש אליו ולא להכיר בקיומו.

מאידך גיסא חלק מהמהות הבסיסית של כולנו הינה חוסר המושלמות שלנו ,לכל אחד מאיתנו ישנן חוזקות ויכולות מדהימות ועוצמתיות אך בעת ובעונה אחת לכל אחד מאיתנו ישנם קושיים וחולשות הבולמים ומפריעים לנו לממש ולחוות בעוצמה את כל הכישרונות הנפלאים שניחנו בהם.

מכיוון ההתכחשות וההימנעות מלגעת בקושי ולהכיר בקיומו אנחנו למעשה  מגבשים דימוי עצמי שיקרי ולא מאוזן.

לרוב הדימוי העצמי יטה לאחת הקיצונויות:

  • או  דימוי עצמי המתמקד ביכולות ומעצים אותם תוך כדי התכחשות והתעלמות מהקשיים,
  • או דימוי עצמי המתמקד בקשיים ובחולשות תוך כדי התעלמות והתכחשות לחוזקות ולמגוון הכישרונות .

שתי הצורות הקיצוניות הללו לא בריאות ולא נכונות.

דימוי עצמי מאוזן – להתיידד עם הקושי

המטרה היא לאפשר לילד או למבוגר לקוי הלמידה  לגבש לעצמו דימוי עצמי מאוזן.
לא נמוך מדי ולא גבוה מדי. היינו דימוי המבוסס על אינטגרציה בין הקשיים לבין היכולות.

מהות האינטגרציה כוללת את התחושה והתפיסה הפשוטה והמדויקת של מהות הקשיים , מהות היכולות וכיצד הערוצים החזקים יכולים לסייע ולאפשר לערוצים החלשים לבוא לידי ביטוי למרות הקושי.