לקויות למידה, חרדות למידה ומה שביניהם

לקויות למידה וקשיים בקשב ובריכוז גורמים ללוקים בהם קשיים משמעותיים בתהליכי רכישת מיומנויות היסוד : קריאה, כתיבה, חשבון ושפה זרה. ובנוסף מייצרים תהליכי התארגנות לא יעילים וקשיים במיקוד הקשב המפריעים להתנהלות השוטפת של הלמידה. ילדים הנחשפים לקשיים הללו ולכעס הרב של הסביבה כלפי תפקודם הלקוי לא מצליחים להבין את המקור לקשיים ומגיבים בכמה צורות אופייניות:

דימוי עצמי לא מתאים

באופן טבעי הילדים משווים את עצמם לבני כיתתם ולאחיהם ומגיעים למסקנה שישנו פער גדול בין האופן שבו הם לומדים ובין האופן שחבריהם לומדים והפער הוא תמיד לרעתם. לדוגמא : יוני, ילד חכם, מקסים ואנרגטי, שם לב שמתחילת כיתה א' חבריו לכיתה מתמודדים עם רכישת הקריאה בקלות וללא מאמץ מיוחד וכבר לקראת חנוכה הם קוראים בשטף ובאינטונציה מתאימה ולעומתם הוא לא מצליח לשמור בזיכרון את כל האותיות, סימני הניקוד מבלבלים מאוד והוא לא מצליח לקרוא מילים פשוטות בצורה מדויקת וקריאתו איטית מאוד ומצריכה ממנו מאמץ רב. הפער הרמטי הזה מעורר אצל יוני שאלות משמעותיות שמשפיעות באופן ישיר על הדימוי העצמי שלו :

"במה אני שונה מהחברים שלי ? למה אני לא מצליח לקרוא ?   זה ניראה כל כך   פשוט אבל אני לא מצליח לשמר את הסימנים בזיכרון ! האם אני ילד חכם או טיפש ולפי מה קובעים את זה ?

בדרך כלל התשובות המתקבלות אצל הילדים ובשפתם : "אני דפוק, אני טיפש,   אני לא מסוגל ללמוד . כולם יותר טובים ממני אז אולי בכלל לא כדאי להתאמץ כי אני במילא לא אצליח."

חרדת למידה

המפגש הראשוני עם הקושי כשהילד לא מצויד בכלים להבין את משמעות הקושי ואת השלכותיו יוצרת אצלו תחושה של חרדה גדולה , של מתח ולחץ באשר ליכולות הביצוע שלו. כל ילד מגיב אחרת אך ניתן למצוא שלוש תגובות בולטות בהתאם לאופן שבו המוח מגיב למצבי סכנה. עבור הילד המצב שבו הוא לא עומד בציפיות ממנו ועל כן מגיבים כלפיו בכעס ובאכזבה מתפרש אצלו כסכנה קיומית ממש. הצורך הבסיסי של הילד לקבל אהבה ולהיענות לציפיות ממנו מאותגר ע"י הקושי האובייקטיבי של הילד להתמודד עם המטלות הלימודיות הבסיסיות.

חלק מהילדים מגיבים ב- הילחם fight  – הסכנה לא לעמוד במשימות הנדרשות מהם מסוכנת מדי ולכן הם ישקיעו מאמצים רבים מאוד באופן לא פרופורציונלי למשימה הנדרשת.

חלק מהילדים מגיבים ב- ברח – flight – הסכנה לא להצליח מסוכנת מדי ולכן הם בורחים מהתמודדות ומעדיפים לא להיפגש עם הקושי פנים אל פנים ומוצאים מקלט בתחומי פעילות אחרים. חלק מהילדים מזהים את תחומי החוזק שלהם כמו ספורט ואומנויות ומשקיעים את עצמם בתחומים אלה במקום להתמודד עם הקושי באופן ישיר.

חלק מהילדים מגיבים ב – קפא – freeze – הסכנה משתקת את הילד והוא מתקשה להתמודד עם המשימות הלימודיות המשימות מפחידות ממש והוא מתקשה להיכנס למשימה בכוחות עצמו.

בושה

חלק גדול מהילדים מתביישים בקושי שלהם ועושים הכל כדי להסתיר אותו מהסובבים אותם ולעיתים קרובות גם מעצמם.

באחד הכנסים שארגנתי על ליקויי למידה והמחיר הרגשי שהם גובים סיפר מבוגר שהתמודד עם לקות הלמידה טרם המודעות לקיומה וכך הוא סיפר : " בגן הייתי מנהיג חברתי ופעיל מאוד בספורט והרגשתי את הנוכחות והמשמעות שלי בקבוצה, בנוסף שמתי לב שאני טוב בחשבון. בכיתה א' מהר מאוד הרגשתי שהאותיות והתנועות , הקריאה והכתיבה לא מצליחים להיקלט בראש שלי ולעומת זאת ילדי הכיתה קלטו את הקריאה במהירות ואז אני זוכר שהיו לי ארבעה סיוטים : הסיוט הראשון שהמורים לא יגלו את הקושי ולכן העצמתי את ההשתתפות שלי בעל פה והגברתי את תשומת הלב של המורים אלי כדי שידעו שאני יודע ומבין את החומר ולא יתייחסו לטכסטים הכתובים. הסיוט השני היה שההורים שלי לא ירגישו שיש לי קושי כי פחדתי שהם יכעסו עלי שאני לא מצליח לקרוא ולכתוב כמו שצריך. הסיוט השלישי היה שהחברים שלי לא ישימו לב שאני פחות טוב בקריאה וכתיבה ואז המעמד החברתי הגבוה שלי עלול להתמוטט. כזכור הייתי טוב בספורט וטוב מאוד בחשבון , שני תחומים שביססו את המעמד החברתי שלי וכמובן שלא הייתי מוכן לוותר עליו.  הסיוט האחרון היה הפחד שלי לדעת שיש לי קושי ולא ברור לי מה המשמעות שלו. עשיתי הכל כדי להתעלם ממנו ואת כל האנרגיה שלי השקעתי בלהסתיר את הקושי שלי מעצמי ומכל הסובבים אותי "

זקוקים לעזרה?

אם מישהו מבני משפחתכם סובל מחרדות למידה, אל תתמודדו עם זה לבד.

פנו אלינו לטיפול, ייעוץ והכוונה ונשמח לעזור לכם

צרו קשר