הפרעות קשב וריכוז

קשיים בקשב ובריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות הן הפרעות מולדות – כשהבעיות הפיזיולוגיות באות לידי ביטוי בעיקר בהיבט הרגשי.

המאפיין המרכזי בקושי בקשב ובריכוז גורם לקלט רחב של גירויים בו זמנית בהיעדר יכולת להתמקד בגירוי בודד לאורך זמן.
התופעה יוצרת קושי בהתמודדות עם מטלות מונוטוניות תוך התעלמות מיתר הגירויים האחרים – כשבפועל פוגשים את התופעה במיוחד בהיבט הלימודי.
תסמיני ההפרעה שונים מאדם לאדם ועשויים לשנות את אופיים במשך הזמן.

מאפייני הפרעות הקשב, הריכוז וההיפראקטיביות בגיל הצעיר

שכיחות תופעת הקושי בקשב ובריכוז נאמדת בין 5%-10% מקרב האוכלוסייה – והיא נפוצה פי שלושה יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות.
במהלך שנות החיים מקבלת התסמונת ביטויים שונים, כאשר לא פעם תסמיני הפעלתנות בולטים יותר בילדות המוקדמת.
בבגרות מתמתנת, לרוב, הפעלתנות – ומוסחות היתר ניכרת יותר.
בגיל הרך ישנו קושי לאתר את התסמונת, אך לא פעם תינוקות בעלי – ADHD אינם ישנים לילה שלם אף מעבר לגיל שנה.
בגיל הגן ניתן להבחין בחוסר שקט מוטורי, חוסר ריכוז וקושי בהשלמת מטלות ומשימות.
במידה וקיימת גם אימפולסיביות – ישנו קושי לציית לחוקים או גבולות, התפרצויות זעם ובכי, חוסר יכולת לדחות סיפוקים וכדומה.
ילדים בעלי הפרעות קשב מתקשים במעברים בין מצבים: קושי בהרדמות או התעוררות,
קשיי התמודדות במעבר בין גן לבית הספר או מהפסקה לשיעור.
מחוץ לתחום הלימודי, המתקשים חווים קשיי התארגנות, דחיית מטלות, קשיים חברתיים ועוד. לרבים מאותם הילדים קיימת בעיה של רגישות יתר תחושתית – כשכל נגיעה אקראית מפורשת כ"מכה" הגורמת להם להגיב באופן תוקפני.

 

 

מאפייני הפרעות קשב וריכוז בגיל הבוגר

מסוף שנות התשעים של המאה העשרים, כל תחום הקשב והריכוז קיבל מודעות ומינוף.
כיום השתלמויות למורים, המוכרות לגמול, נערכות מטעם משרד החינוך – בנושאים של לקויות הלמידה והפרעות הקשב והריכוז, על מנת לסייע לתלמידים לצמצם ולהשלים פערים לימודיים תוך התאמת הסביבה הלימודית לצרכיהם.

עם הגיל פוחתים מאפייני האימפולסיביות וההיפראקטיביות אשר מתורגמים לחוסר שקט פנימי. התסמינים באים לידי ביטוי במוסחות דעת, קושי בהשתלבות במסגרות וקושי בציות לחוקים.

בגילים הבוגרים ישנה שכיחות יתר של תחלואות נלוות: חרדה, דיכאון, נטייה להתמכרויות ודימוי עצמי נמוך.
הקשיים הנלווים גולשים לכל תחומי החיים: קשיים באוניברסיטה, בחיי המשפחה או קשיים בתכנון הפיננסי.
אבחון הפרעות הקשב הוא חיוני – בכדי להקנות למתקשה כלים ומיומנויות לעקוף את הקשיים – ולסייע לו לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.

 

 

אפיונים של קשיים בקשב ובריכוז

במקביל ללקויות הלמידה, מתקשים רבים מהלומדים בריכוז, בקשב ובהתארגנות – המשפיעים ישירות על התפקוד הלימודי, הרגשי והחברתי שלהם.

קשיים בקשב וריכוז כוללים מאפיינים רבים :
היפר–אקטיביות, אימפולסיביות, מוסחות יתר, קשיים בהתארגנות ובניהול זמן וקשיים בפיתוח מיומנויות חברתיות.
מאפיינים אלה מופיעים אצל כל אחד בהרכבים שונים ובעוצמות שונות ולכן האבחנה לא פשוטה ועלולה לבלבל את ההורים והמורים.

היפראקטיביות – A.D.H.D

תסמונת A.D.H.D – היפראקטיביות ותנועתיות יתר המתבטאת בקושי לשבת זמן ממושך במקום אחד, תזוזת ידיים ורגליים בזמן ישיבה, נגיעה ומישוש חפצים שונים, נטייה להרבות בפעילות מוטורית כמו ריצה, קפיצה, טיפוס ועוד.
גם פטפטנות יתר שייכת למאפיינים של היפראקטיביות ועליה זוכים הלומדים לגערות רבות מצד המורים.
פעילות מוטורית מבוקרת וייעודית לפני השיעור יכולה להפחית במידה מסוימת את תנועתיות היתר של הלומד בזמן השיעור.

מוסחות יתר – A.D.D

תסמונת  – A.D.D מתבטאת בקשיים בקשב ללא היפראקטיביות.
האפיון הבולט הוא מוסחות יתר, כלומר קושי להתמקד בגירויים הרלוונטיים לתהליך הלמידה ולהתעלם מהגירויים הבלתי רלוונטיים.
לומדים אלה מוסחים בקלות על ידי כל גירוי חיצוני שצץ על פני השטח וכן על ידי גירויים פנימיים כמו היסחפות לאסוציאציות וקונוטציות הנוצרות בזמן הלמידה (כאשר הם אמורים להיות קשובים למורה או להתמקד במשימה מסוימת).
קושי זה מתבטא, לעיתים קרובות, בחולמנות ובהתנתקות מן הנעשה בשיעור;
אני נוהגת לתאר את הלומד כ "נפקד-נוכח" או "נוכח-נפקד".
הלומד לא מודע בדרך כלל להתנתקויות הללו, אך הן משפיעות באופן דרמטי על איכות הלמידה ומפחיתות את היכולת להפיק משמעות מהלמידה בזמן השיעור.
זאת –  למרות היכולת הקוגניטיבית הטובה של הלומד.

אימפולסיביות

אלמנט נוסף בתסמונת הוא האימפולסיביות – הנטייה לפעול באופן מידי ומתוך שקול דעת מועט.

האפיון המרכזי: קושי בעיכוב התגובה והשהייתה –  כלומר קושי לחשוב ולתכנן במרווח הזמן שבין הגירוי לתגובה.
לומדים אלה מגיבים באופן אוטומטי ללא בקרה מספקת ולרוב זוכים לקיטונות של רותחין מכל הסובבים אותם: הורים, מורים וחברים.
לרוב, הם מצטערים על תגובתם הפזיזה והנמהרת אך בדרך כלל זה כבר מאוחר מדי.
אפיון נוסף הוא קושי בתכנון פתרונות אפשריים, בבחירת הפתרון המתאים למצב מסוים וקושי בהערכת התגובה.
אלמנט זה מייצר אינסוף עימותים וחיכוכים בין הלומד וסביבתו וגורם לדימוי עצמי נמוך ותחושה של חוסר שליטה ובקרה על המתרחש, הן בסביבה הפנימית והן בסביבה החיצונית שלו.

קשיים ברכישת מיומנויות חברתיות

אלמנט דרמטי נוסף המופיע אצל חלק מהתלמידים הוא הקושי ברכישת מיומנויות חברתיות.
לומדים אלה מתקשים בתפיסת מצבים חברתיים מסוימים ובתפיסת המפה החברתית הכוללת.
הם מתקשים לייצר תגובה הולמת למצבים אלה.
כיום, הקשיים האלה מקושרים לקשיים בתפיסה המרחבית (המשפיעים על תפקודים לימודיים כמו הנדסה וגיאוגרפיה וגם על התפקודים החברתיים).
אנשים אלה מתקשים בהפנמת חוקים חברתיים מקובלים, לעיתים קרובות מתנגדים לקבלת מרות מגורמי סמכות – וכתוצאה מכך הם מגיעים לעימותים קשים עם הסובבים אותם.

תפקודים ניהוליים (executive functions) וקשיים בהתארגנות

במבט על, הפרעת קשב היא הפרעה במנגנוני הבקרה של המוח – שתפקידם לווסת, לתאם ולבקר אחר מגוון פעילויות מוחיות.
מערכת התיאום והבקרה המוחית כוללת מספר מנגנונים;
הנה כמה דוגמאות למה יכול לקרות כשאחד או אחדים ממנגנונים אלה פועלים בצורה בלתי תקינה:

מנגנון ויסות הדחפים – נוצרות תגובות היפראקטיביות ואימפולסיביות.
מנגנון סינון הגירויים – נוצרת מוסחות יתר ו/או קושי במיקוד הקשב ו/או קושי בחלוקת הקשב.
מנגנון הניהול, התכנון והארגון – נוצרות בעיות בארגון המרחב הפיזי, במרחב הזמן
ובמרחב הפנימי המתאים לביצוע מטלות לימודיות או ליצירת תקשורת בין אישית.