אני קולטת פתאום שהמוטו של החיים שלי הוא ליצר אינטגרציה בין ניגודים – מצבי "גם וגם".

המוטיבציה הבסיסית שלי היא להביא את המודעות לכך שייתכן ששתי תכונות מנוגדות יתקיימו זו לצד זו בלי לגרוע אחת מהעוצמה של רעותה.
החשיבה של גם וגם ולא של או ואו מרגשת אותי ומאפשרת לי להרחיב את ספקטרום ההתבוננות בכל אדם ואדם.

ההבנה שכל אדם יכול להיות גם חכם וגם טיפש , גם מקסים וגם מעצבן לעיתים בסיטואציות שונות ובתחומים שונים ולעיתים באותו עניין ממש היא אפשרית ואף ולגמרי ממשית.

מגוון התופעות של לקויות למידה וקשיים בריכוז וקשב חשפה אותי לאנשים המדהימים שהם גם וגם.
גם חכמים ואנרגטיים בתחומים מסוימים וגם טיפשים וחסרי כוחות בתחומים או סיטואציות אחרות.

החשיבה הדיכוטומית שכולנו נחשפנו אליה כבר כילדים קטנים ואנחנו מתקשים להיפרד ממנה גם כמבוגרים יוצרת דימוי עצמי לא מאוזן ותפיסה לקויה של המהות האמיתית שלנו.

החשיבה הילדית היא ש:או שאני ילד טוב או שאני ילד רע, או שאני חכם או שאני טיפש ,או שאני מוצלח או שאני כישלון.

הניסיונות הבלתי פוסקים להיות רק "טוב" "חכם" "מוצלח" על פי אמות המידה המקובלות  יוצרת ניסיונות אגרסיביים להכחיש ולהכחיד את הילד "הרע", "הטיפש" ו"הנכשל" ובעצם לקעקע חלקים שהם חלק בלתי נפרד מהמהות הכוללת והאמיתית של כל אחד מאיתנו.

לתופעה הזו של התמקדות בחלקים ה"טובים" שלנו והתעלמות או הכחשה של החלקים ה"רעים" שלנו יש תפקיד דרמטי בהסתגלות החברתית שלנו.

השפעות חברתיות

החברה תובעת מאיתנו  להבליט את הצדדים ה"טובים" שלנו על מנת לאפשר לנו להיות שייכים ומקובלים על החברה שאליה אנחנו שייכים וגם אם אנחנו ערים ומודעים לחלקים הפחות "טובים" שלנו אנחנו נצניע אותם ונדבר עליהם בסיטואציות ספציפיות שהוגדרו על ידי החברה ששם מותר וראוי לדבר ולעסוק בהם.

לכן אנשים מיוחדים המוכנים לחשוף את חולשותיהם בריש גלי הם פורצי דרך וסוללים את דרכם של האחרים לא להתבייש ולהסתיר חלקים שהחברה אינה חפצה ביקרם.

לנצח את הקושי

הדוגמא התורנית של השבוע הוא הבחור המדהים והדיסלקטי ליאור דץ שבכוחות נפש אדירים החליט לצאת למאבק על זכותו ללמוד ולהגיע לדוקטורט למרות שהוא לא עומד בקריטריונים שגוף גדול וחזק כמו הטכניון קבע עבור האנשים השייכים לחברה שלנו.

ליאור לא קיבל עליו את מרותם של  קובעי הקריטריונים וביקש לממש את זכותו ללמוד ולממש את יכולותיו הנפלאות בתחום האינטליגנציה המרחבית למרות קשייו בתחום האינטליגנציה הלשונית.

ואכן בזכות האינטליגנציה הבינ-אישית והתוך-אישית הצליח לגייס חלק מהמערכת להיות קשובים ליכולותיו הנפלאות ולאפשר לו ללמוד ולהביא לידי ביטוי את היכולות היצירתיות והמקוריות שלו לטובתו הוא ולטובת החברה כולה,בהסתכלות במבט על כל ההמצאות הגדולות והפיתוחים המקוריים שנוצרו על ידי אנשים שהצורך שלהם לבטא את תפיסתם המקורית והייחודית גברה על ההגבלות שהחברה יצרה עבורם.

דימוי פנימי מול דימוי חיצוני

סוג אחר של דיכוטומיה שהוא פועל יוצא של הדיכוטומיה שדיברנו עליה עד עכשיו היא הדיכוטומיה בין התחושות הפנימיות לבין הדימוי המוקרן כלפי חוץ .

הרבה אנשים (ואולי מדויק יותר כל האנשים) חווים פער אדיר בין הדימוי הפנימי שלהם לבין הדימוי החיצוני.

תחושת הפער בין הפנים לחוץ מתעצמת ככל שהחברה תובענית יותר ודורשת ליצר דימוי אחד של טוב או רע , מוצלח או נכשל ומתקשה להכיל מורכבות של ניגודים .

התופעות הקשות של אנשים שהם כלפי חוץ מוצלחים ואף תופסים עמדות חשובות בחברה כגון מנהיגים דתיים או חילוניים שבשלב מסוים מתברר שמאחורי החזות הרצינית והאחראית מסתתר אדם שלא מצליח להתגבר על חולשותיו או נטיותיו המיניות ותוקף ילדים חסרי ישע .